Tractate Ketubot - Chapter 2 - Mishnah 4
Tractate Ketubot - Chapter 2 - Mishnah 4
זֶה אוֹמֵר זֶה כְתַב יָדִי וְזֶה כְתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי, וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתַב יָדִי וְזֶה כְתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין. זֶה אוֹמֵר זֶה כְתַב יָדִי וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתַב יָדִי, צְרִיכִים לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן צְרִיכִין לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר, אֶלָּא נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה כְתַב יָדִי:
Comments from Bartenura on Masechet Ketubot - Chapter 2 - Mishnah 4
הרי אלו נאמנים. דהא איכא תרי סהדי על כל כתב וכתב:
צריכים לצרף עמהם אחר. שעל כתב ידן הן מעידין לא על מנה שבשטר. וצריך תרי סהדי על כל כתב וכתב:
וחכמים אומרים אינם צריכין לצרף עמהם אחר. שעל מנה שבשטר הם מעידים, וכשזה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי נמצאו שני עדים על מנה שבשטר. והלכה כחכמים:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Ketubot - Chapter 2 - Mishnah 4
וחכמים אומרים אינן צריכין לצרף עמהם אחר. כתב הר"ב שעל מנה שבשטר הם מעידין גמרא. ופירש"י שהרי הם כאילו אומרים אנחנו ראינו המלוה וחתמנו: