Talmud BavliTractate Pesachim - Chapter 9 - Mishnah 9 פסחים פרק ט׳ משנה ט׳
Chapter 9 of 10 · Mishnah 9 of 11
Tractate Pesachim - Chapter 9 - Mishnah 9 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Pesachim - Chapter 9 - Mishnah 9
חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ, וְאָמְרָה לְאֶחָד, צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ, וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וְהֵם לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ, אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם אוֹכְלִים עִמּוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, הֵם אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן, וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם אֵינָם אוֹכְלִים עִמּוֹ, וְשֶׁלָּהֶן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. אָמַר לָהֶן, אִם אֵחַרְתִּי, צְאוּ וְשַׁחֲטוּ עָלָי. הָלַךְ וּמְצָאוֹ, וְשָׁחַט, וְהֵן לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ, אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן, וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְאִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן, וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן, וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. אָמַר לָהֶן וְאָמְרוּ לוֹ, אוֹכְלִין כֻּלָּם מִן הָרִאשׁוֹן. וְאִם אֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. לֹא אָמַר לָהֶן וְלֹא אָמְרוּ לוֹ, אֵינָן אַחֲרָאִין זֶה לָזֶה:
Comments from Bartenura on Masechet Pesachim - Chapter 9 - Mishnah 9
צא ובקש. את האבוד ושחוט עלינו:
אם שלו נשחט ראשון. הואיל והם אמרו לו שחוט עלינו על שלו הם נמנים ושלהם ישרף, דפסח בלא בעלים הוא ואוכלין כולם משלו:
ואם שלהן נשחט ראשון. הוא אוכל משלו, שהרי לא נמנה על שלהן. והן אוכלין משלהן, שהרי חזרו בהן מן האבוד ומשכו ידיהן ממנו:
והן אינן אוכלין עמו. שמא שלהן נשחט ראשון ומשכו ידיהן מזה:
ושלהן יצא לבית השריפה. שמא שלו נשחט ראשון ואין נמנין על השני:
ופטורין מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנו, ואכילה לא מעכבת:
אמר להן. אותו היחיד שהלך לבקש את האבוד, אם אחרתי תמנוני עמכם ושחטו עלי. והם לא אמרו לו שחוט עלינו:
הוא אוכל עמהן. ושלו ישרף. כיון שהמנוהו על שלהן הרי נמשך מן הראשון וחזר בו משליחותו:
ושלו יצא לבית השריפה. שמא שלהן נשחט ראשון ונמשך [משלו, שהרי] עשאן שלוחין:
ופטור מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנה, ואכילה לא מעכבת:
אמר להן. שחטו עלי אם אחרתי:
ואמרו לו. בקש ושחוט עלינו:
יאכלו כולם מן הראשון. דהוא שלוחם והם שלוחיו:
ואם אין ידוע איזה ראשון שניהם ישרפו. ופטורים מפסח שני:
אינן חייבין באחריות זה לזה. אין להם טענה זה על זה. אין חוששין איזה ראשון, אלא הוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Pesachim - Chapter 9 - Mishnah 9
[*הוא אוכל משלו והם אינם אוכלים עמו. אתאן כרבי יוסי בפרק דלעיל משנה ז' דס"ל דשוחטין פסח על היחיד והלכה כמותו וא"נ אפילו כרבי יודא דאמר אין שוחטין פסח על היחיד וכגון שהמנה עליו אחרים וכדהתם במשנה ד' ועיין מ"ש לקמן במשנה י"א]:
ופטורין מפסח שני. פירש הר"ב דממ"נ בראשון נמנו וכן לשון רש"י רוצה לומר בזה שנשחט ראשון. וא"נ באחד מן הנשחטים כאחד אלא שאין ידוע איזהו כדי שיהיו רשאים לאכול ממנו:
לא אמר להן כו' אין אחראין כו'. כתב הרמב"ם אף ע"פ שהיה בלבם שישחוט כל אחד מהן על חבירו או שהיו שם רמיזות ודברים שאומדין הדעת בהן שכל אחד שימצא ישחוט על חבירו. וכתב בכסף משנה דנ"ל דמיתורא דמתניתין למד כן. דאל"כ מאי קמל"ן. פשיטא. ע"כ. ולי נראה לו עוד ראיה דבברייתא אמרו מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים. שנאמר (משלי יב) אויל מחריש חכם יחשב ואי איתא דבכה"ג דברים שבלב הוו דברים שתיקותיה מאי תהניא ליה:
Tractate Pesachim - Chapter 9 - Mishnah 9 - Mishnah translated into english
A company lost their pesah and they said to one [who was registered with them], “Go and seek it, and slaughter it on our behalf”; and he went, found, and slaughtered it, and they [also] took an animal and slaughtered [it]: If his was slaughtered first, he eats of his and they eat with him. And if theirs was first slaughtered, they eat of theirs, while he eats of his. And if it is unknown which of them was first slaughtered, or if they slaughtered both of them at the same time, he eats of his, but they may not eat with him; while theirs goes forth to the place of burning, and they are exempt from keeping the second Pesah. He said to them, “If I delay, go forth and slaughter on my behalf,’, [and] then he went and found it and slaughtered [it], while they took [another] and slaughtered [it]: If theirs was slaughtered first, they eat of theirs while he eats with them; And if his was slaughtered first, he eats of his and they eat of theirs. And if it is unknown which of them was slaughtered first, or if they slaughtered both of them at the same time, they eat of theirs, but he may not eat with them, while his goes forth to the place of burning, and he is exempt from keeping the second Pesah. He said to them, and they said to him: they all eat of the first [to be slaughtered], and if it is unknown which of them was slaughtered first, both go forth to the place of burning. If he did not say to them and they did not say to him, they are not responsible for each other.