Tractate Megillah - Chapter 3 - Mishnah 5

בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא כב). בַּעֲצֶרֶת, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת (דברים טז). בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (ויקרא כג). בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי מוֹת (שם טז). בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא כג), וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג (במדבר כט):

בפרשת מועדות שבתורת כהנים. שור או כשב או עז. וביומא קמא מיירי. והאידנא נהוג עלמא שקורין ביום ראשון משכו וקחו לכם, ומפטירין בפסח גלגל. בשני שור או כשב, ומפטירין בפסח יאשיהו. בשלישי קדש לי כל בכור. ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך. בששי ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. בשביעי שירת הים, ומפטירין וידבר דוד. בח׳ שהוא יו״ט אחרון של גליות קורין כל הבכור, ומפטירין עוד היום בנוב לעמוד. בעצרת, ביו״ט ראשון, בחודש השלישי, ומפטירין במרכבה של יחזקאל. ביו״ט שני של גליות קורין כל הבכור, ומפטירין בחבקוק. בראש השנה וה׳ פקד את שרה, דבר״ה נפקדה שרה, ומפטירין בחנה שגם היא נפקדה בר״ה. ביו״ט שני בעקידה, ומפטירין הבן יקיר לי אפרים. ביוה״כ שחרית קורין באחרי מות, ומפטירין כה אמר רם ונשא. במנחה קורין בעריות, ומפטירין ביונה. בשני ימים טובים של חג קורין שור או כשב או עז ומפטירין ביו״ט ראשון הנה יום בא לה׳. וביו״ט שני ויקהלו אל המלך. ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג, כיצד, יום ג׳ שהוא יום ראשון של חוה״מ, כהן קורא וביום השני, לוי קורא וביום השלישי, ישראל קורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי. וביום הד׳ כהן קורא וביום השלישי, לוי קורא וביום הרביעי, ישראל קורא וביום החמישי, והרביעי חוזר וקורא וביום השלישי וביום הרביעי. וכן כולם. ביו״ט אחרון של חג, כל הבכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה. ולמחר קורין וזאת הברכה, ומפטירין ויהי אחרי מות משה. ושבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח בין בסוכות, קורין ראה אתה אומר אלי. ומפטירין, בפסח, העצמות היבשות. ובסוכות ביום בא גוג. שמסורת בידינו דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמות גוג ומגוג בסוכות:

בפסח. כסדרן בפ' המועדות הכי תני להו. וכתב הר"ב ומפטירין בפסח גלגל. ביהושע. ומ"ש בג' קדש לי. וטעמא משום דבשני אית לן למקרי שור או כשב. משום דכתיב ביה וספרתם לכם. ובשני מתחילין לספור את העומר. ובשביעי אית לן למקרי ויהי בשלח שבשביעי אמרו ישראל שירה על הים. והשאר כולן נקראות כסדר כתיבתן בתורה. וכתוב בהן מענינו של פסח. הר"ן. ומיהו אם יום ג' הוא שבת של חול המועד. דקורין ראה אתה אומר אלי כדלקמן. ובכללה הוי פסל לך ישתנה הסדר. וביום ד' ה' ו' דפסח שהוא א' ב' ג' בשבת יקראו קדש. אם כסף. ויעשו בני ישראל את הפסח. תוספת. ומ"ש ומפטירין וידבר דוד שהוא שירה כמותה. ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו' רש"י. ומ"ש בח' קורין כל הבכור נ"ל משום דכתיב ביה ולא יראה [את] פני [ה'] ריקם. אלא הבא עולות ראיה ושלמי חגיגה. ומי שלא חג ביו"ט הראשון חוגג את כל הרגל ותו לא. כדתנן במשנה ו' פ"ק דחגיגה. ולפיכך מזהירין העם לחוג עדיין. לפי שאין לו עוד תשלומין. והאידנא אע"ג דליכא קרבנות מכל מקום עושין זכר למקדש. ועוד דמי שלא קיים מצות שמחה בחג. יקיימו עדיין. ועיין עוד לקמן. ומ"ש ומפטירין עוד היום. לפי שמפלתו של סנחרב בליל פסח [*שני] היה. רש"י. וכ"פ במלכים [ב' כ' א'] וישעיה ל"ח. ומ"ש ומפטירין במרכבה של יחזקאל. על שם שנגלה בסיני בריבי רבבות אלפי שנאן. ומ"ש ביום שני כל הבכור אע"ג דעצרת יש לו תשלומין כל שבעה כמו שכתב הר"ב בחגיגה. מ"מ קורין בשני. לפי שאח"כ ימי החול הן. ואין העם מתאספים לקרות בצבור. ומהאי טעמא נמי במשנתינו דתנן קורין שבעה שבועות שהוא בכל הבכור היינו טעמא לפי שהמשנה נשנית בא"י ואין בו אלא יום א'. והר"ן פי' דלהכי קורין שבעה שבועות לפי שהוא במשנה תורה. וכבר קראו בתורת כהנים בפסח [דבא"י שאין יום שמיני בפסח לא קראו כל הבכור] ולפיכך בסוכות חוזרין לתורת כהנים כיון שבעצרת כבר קראו במשנה תורה. ומ"ש ומפטירין בחבקוק שהוא מדבר במתן תורה אלוה מתימן יבא במתן תורה. רש"י. ומה שכתב ביו"ט שני בעקידה כדי שיזכור לנו עקידת יצחק היום במשפט. רש"י. ומ"ש מפטירין הבן יקיר לי. משום זכר אזכרנו רחם ארחמנו רש"י. וחובת היום להזכיר זכרונות. הר"ן. ומ"ש ביוה"כ באחרי מות שמדבר בעבודת היום. הר"ן. ומ"ש ומפטיר כי כה אמר רם ונשא שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו רש"י. וכתיב ביה ולקדוש ה' מכובד ודרשינן זה יה"כ [שבת קי"ט] ר"ן. ומ"ש במנחה קורין בעריות לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו כ"כ רש"י וכלומר וכל מי שנכשל באחת מהן יזכור ויכלם ויחזור בתשובה. הרמב"ם פרק י"ג מהלכות תפלה. ומ"ש מפטירין ביונה שיש בו מתשובת אנשי נינוה ושקבל הקב"ה תשובתם וניחם על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה. ומ"ש הנה יום בא דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות. רש"י. ומ"ש ביו"ט שני ויקהלו על שם שחנוכת המזבח היתה באותה אסיפה ובחג הסכות. רש"י וכמפורש בה. ומ"ש יום ג' שהוא יום ראשון של חוה"מ אבל ביום השני אין קורין [בו] וביום השני להראות שהוא ספק יום שני. דגנאי הוא לקרות יו"ט בספק חול. רש"י. ומ"ש לוי קורא וביום הג' שאין פוחתין מג' פסוקים לכל אחד ואחד כדתנן במשנה ד' פ"ד. ומ"ש והרביעי חוזר וקורא כו'. לפי שהוא נוסף בשביל חולו של מועד [כדתנן במשנה ב' פרק דלקמן] לפיכך הוא קורא את ספיקי היום רש"י. ומ"ש ומפטיר ויהי ככלות שלמה. ע"ש ביום השמיני שלח את העם. רש"י. ומ"ש ולמחר ר"ל בגולה. ומ"ש קורין וזאת הברכה. לפי שהוא סוף כל המועדות חותמין בברכת משה רבינו ע"ה שבירך את ישראל. ומפטיר אחרי מות. לפי שחתמנו בפטירתו של משה רבינו ע"ה ומפטירין במה שצוה הקב"ה לאחר שנפטר ליהושע תלמידו. הר"ן. ומ"ש קוראין ראה אתה. שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכה בחש"מ. במסכת חגיגה. רש"י: