Tractate Beitzah - Chapter 5 - Mishnah 5 ביצה פרק ה׳ משנה ה׳
Chapter 5 of 5 · Mishnah 5 of 7
Tractate Beitzah - Chapter 5 - Mishnah 5 : Youtube
R Zevy MeizlikYoutube
2 video classes :
Tractate Beitzah - Chapter 5 - Mishnah 5
הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים, וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ, וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. הַמּוֹצִיא גַחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. וְשַׁלְהֶבֶת, פָּטוּר. בּוֹר שֶׁל יָחִיד, כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא:
Comments from Bartenura on Masechet Beitzah - Chapter 5 - Mishnah 5
ושלהבת. כגון הדליק נרו בשלהבת חבירו אינו מעכב באיסור תחומין:
מועלין בה. הנהנה ממנה מביא אשם מעילות:
ושלהבת לא נהנין. לכתחלה מדרבנן. ואם נהנו לא מועלין, אין חייבין קרבן מעילה, דלית בה ממשא. וכן המוציא גחלת בשבת לרשות הרבים חייב, ושלהבת שדחפה בידו מרשות היחיד לרשות הרבים פטור:
כרגלי היחיד. אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור:
כרגלי אותה העיר. אלפים אמה לכל רוח חוץ לעיבורה:
ושל עולי בבל. העשוי לעוברי דרכים באמצע הדרך, ועשאום בני הגולה לשתותם בעלותם:
כרגלי הממלא. מפני שהוא הפקר והפקר נקנה בהגבהה. ואם בא אחד ושאל לו מימיו אינו מוליכן אלא כרגליו, דקסבר האי תנא יש ברירה להחמיר, ומאתמול הוברר הדבר דלהאי גברא חזו וברשותיה קיימי. ודלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה לעצמן במקומן:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Beitzah - Chapter 5 - Mishnah 5
בור של יחיד כו'. כל מקום ששונה בור הוא מים מכונסים. והכי מוקמינן בגמ' דאילו הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם פי' הממלא ראשון:
כרגלי אותה העיר. כתב הר"ב אלפים אמה לכל רוח חוץ לעבורה. וכן פי' רש"י. ונראה בעיני דדוקא כשלא עירב אחד מהם. דאם לא כן הוא מעכב. כדפירש הר"ב במשנה ג' וכן פירש רש"י שם. אבל הטור סימן שצ"ז כתב אלפים אמה לכל רוח. ואפילו עירב אחד מהם לרוח אחת. אינו יכול להוליכו עמו. עד כאן. וכתב ב"י שכן נראה מפירוש רש"י. וקשיא לי דלדברי הטור משמע דאף על גב שזה אינו יכול להוליך למקום שעירב מכל מקום לא הפסידו האחרים בערובו של זה ואינו מעכב על ידיהם. וקשיא מאי שנא מהא דפירש במשנה ג' ופסקו גם כן הטור לעיל מהך. וצריך עיון. ובשם הרשב"א והר"ן כתב הבית יוסף. דמתניתין בשלא עירב אחד מהם. אבל כל שעירב הוא מוליכן למקום ערובו. שבור זה כבור שותפין ויש ברירה. ע"כ. ואפשר לי לומר שגם רש"י יסבור כן. ושאני ממתני' ג'. דבמים שדרך כל אחד למלאות. ומה שממלא שותהו. או עושה בו צרכיו. והם הולכים וכלים שייך בהם לומר יש ברירה. אבל בכלים שאינם מיוחדים דמשנה ג'. לא שייך לומר יש ברירה. שהרי אחר שעשה בכלי מה שרצה מחזיר אותו לשותפות. סוף דבר דברי רש"י מתישבים באחד משני הפנים שכתבתי. אבל דברי הטור. וכן לסברת בית יוסף בפירש"י צריכין עיון:
ושל עולי בבל. פירש הר"ב העשוי כו' באמצע הדרך כדתנן משנה ה' פרק ה' דנדרים:
כרגלי הממלא. פירש הר"ב דקסבר האי תנא יש ברירה להחמיר. דתחומין דרבנן. ובדרבנן קיימא לן דיש ברירה. כמ"ש הר"ב במשנה ד' פרק ז' דדמאי. ומה שכתב הר"ב דלא כרבי יוחנן בן נורי. במשנה ה' פרק ד' דעירובין:
Tractate Beitzah - Chapter 5 - Mishnah 5 - Mishnah translated into english
A live coal is [restricted to the same limits] as its owner, but a flame can be taken anywhere. In respect of a live coal of sanctified property [one who makes use of it] is considered as having trespassed, but as for a flame [of sanctified property], one may not derive benefit from it, but [one who does] has not trespassed. If one carries out a live coal into the public domain [on Shabbat] he is liable, but [if he carries out] a flame he is exempt. [The water from]: A private well is [restricted to the same limits] as its owner, And [the water from a well] belonging to the inhabitants of that town is [restricted to the same limits] as the people of that town; And [the water from a well] belonging to those who came up from Babylonia is [restricted to the same limits] as he who draws [the water].
Talmud Bavli