Tractate Kinnim - Chapter 1 - Mishnah 3

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה. אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, הַמֻּעָט כָּשֵׁר, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים:

בחובה ובנדבה. שנתערבו קיני חובה שמקצתן חטאות ומקצתן עולות עם קיני נדבה שכולן עולות:

אבל בחובה שנתערבה זו בזו. קן סתומה של יולדת או של זבה שנתערבה בקן של יולדת או של זבה אחרת:

מחצה כשר ומחצה פסול. ומקריב מהארבעה המעורבים שנים בלבד, אחד לעולה ואחד לחטאת ולא יותר, דאי עביד שתי עולות שמא יעשה אותן מקן אחד, וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת:

המועט כשר. אם נתערב קן אחד סתומה בשני קינים אחרים או בשלש, אינו יכול להקריב אלא קן אחד, פרידה אחת לחטאת ופרידה אחת לעולה. אבל שתי עולות לא מצי עביד, שמא יקח הקן שהוא מבורר תחלה ליולדת אחת שאינו יכול לעשות ממנו אלא אחד חטאת ואחד עולה. וכן אם נתערבו עשר קינין במאה, אינו מקריב מכולן אלא עשרה קינין, מקצתן חטאות ומקצתן עולות, והשאר פסולין, וזהו המועט כשר:

בין משם אחד. לידה ולידה, זיבה וזיבה. משתי נשים או מאשה אחת:

בין משני שמות. לידה וזיבה, בין משתי נשים בין מאשה אחת. כדמפרש ואזיל:

אחת לזו ואחת לזו. נתן דוגמות לכל המסכתא [בקרבנות] הנשים לפי שהם יותר חייבות בקנים מפני שחייבות מהם כמו שחייבין האנשים. ומוסף על האנשים. יולדות. וג"כ שהזיבות מצוי הרבה מאד בנשים יותר ממה שהוא מצוי באנשים כמו שהוא מפורסם ונגלה לעין. הרמב"ם:

מחצה כשר. אע"ג דאפשר שמקריב משל שתי נשים הרי יכול להקריב לשם מי שהוא ואנן לא קיימין אלא בפרידות גופייהו כמה כשרים וכמה פסולים מצד עצמן. ועיין בסוף פרקין וכל זה בכהן נמלך. כדתנן ברפ"ג ע"ש: