Tractate Chullin - Chapter 12 - Mishnah - 3

Tractate Chullin - Chapter 12 - Mishnah 3

הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵיצָה אַחַת, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב), קַן, קֵן מִכָּל מָקוֹם. הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין אוֹ בֵיצִים מוּזָרוֹת, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, מָה אֶפְרוֹחִין בְּנֵי קְיָמָא, אַף בֵּיצִים בְּנֵי קְיָמָא, יָצְאוּ מוּזָרוֹת. וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן, אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין. שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. אָמַר, הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. נָטַל הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶם, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ:

Comments from Bartenura on Masechet Chullin - Chapter 12 - Mishnah 3

בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח. דאמר קרא רובצת, ולא מעופפת. ומדכתב רובצת ולא כתב יושבת, שמע מינה דאם כנפיה נוגעות בקן חייבת:

שנאמר שלח. לעולם משמע:

נטל את הבנים וכו׳ דכיון דנטל את הבנים הוי ליה קן מזומן:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Chullin - Chapter 12 - Mishnah 3

מפריחין. יתכן שדרך העופות שפורחות הרבה ביחד ונמצא כל אחד מפריח לחברו עמו. לכן בא הלשון בהפסול שהוא יוצא:

שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים וכו'. ואפרוחים וביצים אורחיה דקרא הוא למנקט רבים ברוב קנים. דאי איפכא דבעינן רבים וקן מ"מ לרבות מפריחים ומוזרות. א"כ נכתוב קרא והאם רובצת עליהם. גמרא:

אפילו ארבעה וחמשה פעמים. וכיוצא בזה במ"ט פ"ב דב"מ וע"ש:

שנאמר שלח. לשון הר"ב שנאמר שלח ולעולם משמע. ותשלח דרשינן לה לקמן. וז"ל הרמב"ם שלח מקור והמקור נופל על המעט וההרבה. ועי' בכ"מ שם [פי"ג מה"ש]:

Tractate Chullin - Chapter 12 - Mishnah 3 : Transliteration

Tractate Chullin - Chapter 12 - Mishnah 3 - Mishnah translated into english

If the mother was hovering [over the nest]: If her wings touch the nest, one is obligated to let her go; If her wings do not touch the nest, one is not obligated to let her go. If there was but one young bird or one egg [in the nest], one is still obligated to let the mother go, for it is written: “A nest,” [implying], any nest whatsoever. If there were there young birds able to fly or spoiled eggs, one is not obligated to let [the mother] go, for it is written, “And the mother sitting up on the young or upon the eggs:” Just as the young are living beings so the eggs must be such as [would produce] living beings; this excludes spoiled eggs. And just as the eggs need the care of the mother so the young must be such as need the care of the mother; this excludes those that are able to fly. If one let [the mother] go and she returned, even four of five times, he is still obligated [to let her go again], for it is written, “You shall surely let the mother go.” If one said, “I will take the mother and let the young go,” he is still obligated [to let her go], for it is written, “You shall surely let the mother go.” If one took the young and brought them back again to the nest, and afterwards the mother returned to them, he is not obligated to let her go.