Bava Batra 142b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 142b

Bava Batra 142b - Guemara
דהוא מיית ברישא ואין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב למימרא דהוא מיית ברישא והא הוה עובדא ופרכס תלתא פרכוסי אמר מר בר רב אשי מידי דהוה אזנב הלטאה שמפרכסת מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר לומר שממעט בחלק בכורה ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מאי טעמא (דברים כא, טו) וילדו לו אמר רחמנא דאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בן שנולד לאחר מיתת אביו אינו ממעט בחלק בכורה מאי טעמא וילדו לו אמר רחמנא והא ליכא בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים מאי טעמא יכיר אמר רחמנא והא ליתא דיכיר והלכתא ככל הני לישני דאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן המזכה לעובר לא קנה ואם תאמר משנתינו הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה פוק אייתי לי בי עשרה ואימר לך באפייהו המזכה לעובר קנה והלכתא המזכה לעובר לא קנה ההוא דאמר לדביתהו נכסי לבני דיהוו לי מיניך אתא בריה קשישא אמר ליה ההוא גברא מאי תיהוי עליה אמר ליה זיל קני כחד מברא הנך ודאי לא קנו דאכתי ליתנהו האי אית חולק לטליא במקום בניא או לית ליה חולק לטליא במקום בניא רבי אבין ורבי מיישא ורבי ירמיה דאמרי אית חולק לטליא במקום בניא רבי אבהו ורבי חנינא בר פפי ורבי יצחק נפחא דאמרי לית חולק לטליא במקום בניא אמר ליה רבי אבהו לרבי ירמיה הלכתא כוותן או הלכתא כותייכו אמר ליה פשיטא דהלכתא כוותן דקשישנא מינייכו ולאו הלכתא כוותייכו דדרדקי אתון אמר ליה מידי בקשישותא תליא מילתא בטעמא תליא מילתא וטעמא מאי זיל לגביה דרבי אבין דאסברתה ניהליה
Comments from Rashbam - Bava Batra 142b
ופרכס . העובר אחר יציאת נפשה: ומשני מידי דהוה אזנב הלטאה . שמפרכסת אחר שחתכוה מן הלטאה ואין בה חיות: מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר . לעולם אימא לך זימנין דהיא מייתא ברישא ואחר כך עובר ומנחיל העובר לאחין מן האב דעובר יורש הוא ואע"ג דתירץ רבא לעיל שאני התם דמעיקרא רפויי מרפייא בידייהו ואתא למימר דעובר אינו יורש שיטת גמרא הוא זה אזיל הכא וקא מדחי ליה ואזיל הכא וקא מדחי ליה ולעולם הך משנה דבן יום אחד נוחל ומנחיל לאו למעוטי עובר מדין ירושה אלא למעוטי דאינו ממעט בחלק בכורה וכדמפרש ואזיל שבא לומר דבן יום אחד ממעט בחלק בכורה כגון יעקב שמת והניח שני בנים ראובן ושמעון והניח שנים עשר מנה ראוי הבכור ליטול פי שנים כאחד מן אחיו ויטול ראובן שמנה מנים ושמעון ארבעה מנים נולד לוי בחיי יעקב ומת יעקב בו ביום אחרי לידת לוי נמצא נוטל ראובן ששה ושמעון שלשה ולוי שלשה ומת לוי בו ביום אחרי מיתת אביו דהוה ליה בן יום אחד ומנחיל לאחיו שלשה מנים הראוין לו ובאלו לא יטול ראובן חלק בכורה כנגד שמעון שהרי מכח אחיו לוי הוא יורש נמצא ראובן נוטל שבעה מנין וחצי ושמעון ד' מנין וחצי נמצא שמעטו לידת לוי לראובן חצי מנה מחלק בכורתו ודוקא בן יום אחד אבל אם היה לוי עובר כשמת אביו יעקב ואח"כ נולד לוי אינו ממעט בחלק בכורה אלא בחלק פשיטות כיצד מת אביו נוטל ראובן מן השנים עשר מנים ארבעה מנים בחלק בכורה כאילו אין העובר בעולם שהרי לא הניח יעקב בנים ילודים אלא ראובן ושמעון ושמנה מנים הנותרים יחלקו בין שלשתן ראובן ושמעון ולוי כל אחד יטול שלש מנים חסר שליש וגם אם יחזור וימות לוי יטול אחיו בחלקו נמצא ראובן נוטל ארבעה מנים של חלק בכורה ושלשה מנים חסר שליש חלק פשיטותו ומחצית של חלק לוי דהיינו מנה ושליש סך הכל ח' מנין ואם היו עשרה אחין יחלקו חלק לוי לעשרה חלקים וחלק בכורה לא יזוז מקדמותו: וילדו לו בעינן . כשנולדו לאב בחייו אמר רחמנא לתת לו פי שנים חלק בכורה על אחיו שכם אחד אבל עובר הנולד לאחר מיתתו של אב לא קרינא ביה וילדו לו ולגבי חלק בכורה כמאן דליתא דמי ויטול הבכור חלק בכור גדול לפי חשבון אותן אחין הנולדים בחיי אביו: בכור הנולד לאחר מיתת האב . כגון ילדה תאומים או היו ליעקב נשים הרבה ונולד ראובן אחר מיתתו מלאה ויוסף מרחל: יכיר בעינן . וכיון דנולד בחייו אפילו לא ראהו אביו ולא הכירו מימיו הואיל וראוי להיכרא אין היכרא מעכבת בו כדר' זירא דכל הראוי לבילה כו' (לעיל בבא בתרא דף פא:) בפר"ח: וא"ת משנתינו . דאיתיביה רב נחמן לרב הונא דלעיל האומר אם ילדה אשתי כו': קרובה אצל בנו . וגמר ומקנה בכל לבו אבל לעובר אחר לא קנה: בגדתאה . דמן בגדד עיר שנולד בה ובכתבי רב שרירא היא נזכרת: בי עשרה . לפרסומי למילתא: והלכתא המזכה לעובר לא קנה . כרבי יוחנן וכגון שאינו בנו אבל המזכה לעובר שבמעי אשתו קנה דדעתו של אדם קרובה אצל בנו: נכסי לברי דיהוי ליך מינאי . ולא היתה אשתו מעוברת הלכך לא קנה כדלקמן דכה"ג לא אמרינן דעתו של אדם קרובה אצל בנו אלא היכא דמזכה לעובר שנתעברה אשתו כבר ושוב מצאתי כן בפר"ח: בריה קשישא . מאשתו ראשונה: יקנה כחד ברא כו' . יקנה כאחד מן הבנים העתידים להולד מאשה זו: אית חולק לטליא במקום בניא . דאף על גב דבניא לא קנו בכח מתנה זו אפילו חלק אחד דהא ליתנהו אפילו עובר דנימא דעתו של אדם קרובה אצל בנו ולא יקנו אלא בתורת ירושה במיתת אביהם אפ"ה בריה טליא קנה בכח מתנה זו חלק אחד מלבד חלקו שיורש עם אחיו: אית חולק לטליא כנגד אחד מהן . אילו קני דה"ק ויקנה כחד מברא דיהוי לה מינאי ואף על פי שלא יקנו רואין כמה בנים יהיו לה אם הן שלשה בנים מלבד הקשיש חולקין בארבעה חלקים ויטול זה חלק אחד מהן וחוזרין וחולקים שלשה חלקים הנותרים לארבעה ויטול כל אחד חלק אחד בתורת ירושה: טליא . תינוק גדול כדאמר בפרק המוכר את הספינה (לעיל בבא בתרא דף צא:) דאמר רב נחמן נהירנא כי הוו מטיילין טליא וטליתא כבר שב סרי בשוקא ולא הוו חטאו: במקום בניא . כשיירשו הבנים את אביהן אית חולק לטליא עמהם לבד ירושתו כדפרישית: לית חולק לטליא . אלא חלק ירושה בלבד כדמפרש לקמיה דקני כחמור הוא דקאמר ליה קני כאחד מן הבנים שיהיו לי וכי היכי דאינהו לא קנו שהרי לא היו עדיין אפילו עובר בשעת מתנה איהו נמי לא קנה שנתלית מתנתו במתנת הבנים:
Comments from Tosafot - Bava Batra 142b
דהוא מיית ברישא. והיינו טעמא כדאמר בפ"ק דערכין (דף ז.) דאיידי דזוטרא חיותיה עיילא ליה טיפתא דמלאך המות ומחתכא ליה לסימנין והא דאמר בפרק בהמה המקשה (חולין דף עד.) השוחט הבהמה ומצא בה בן תשעה חי כו' היינו דוקא כששחטה או הרגה שאז היא מתה תחלה כדאמרי' בפ"ק דערכין (דף ז. ושם) והא דאמר בהשוחט (חולין דף לח:) דמתה אמו והדר ילדתה היינו מתה על ידי אדם אי נמי על ידי מלאך המות וכגון שנעקר הולד לצאת דאז אין הולד מת כדמשמע בפ"ק דערכין (דף ז. ושם) וא"ת כיון דבהריגה או נעקר לצאת היא מייתא ברישא ולא הולד א"כ אמאי נקט בן יום אחד עובר נמי נוחל ומנחיל וי"ל דבן יום אחד פסיקא ליה אבל בעובר לא פסיקא ליה למיתני נוחל ומנחיל: ופרכס תלתא פרכוסי. ואית דגרס עד תלתא פרסי פירוש מהלך שלש פרסאות: בכור שנולד אחר מיתת האב אין נוטל בחלק בכורה מאי טעמא יכיר בעינן. קשה לר"י דאמאי לא מפיק ליה מוילדו לו דלעיל דבפ' יש בכור (בכורות דף מז: ושם ד"ה וילדו) דריש ליה נמי גבי בכור דדריש מיניה בכור שיצא דרך דופן אין נוטל בחלק בכורה ויש לומר אי לא דידעינן בכור מקרא אחרינא לא הוה מוקי האי קרא בפשוט אלא בבכור וכן בפ' יש נוחלין (לעיל בבא בתרא דף קכז.) דמפיק מוילדו לו בנים דטומטום אין ממעט בחלק בכורה ומוהיה הבן הבכור מפיק דבכור טומטום אין נוטל פי שנים התם נמי אי לאו דידעינן בכור מקרא אחרינא לא הוה מוקמי קרא דוילדו לו בנים בפשוט אלא בבכור והשתא אתי שפיר דלא תקשי אמאי לא נימא דיוצא דופן אינו ממעט בחלק בכורה מוילדו לו כדממעטינן בבכורות מיניה דאין בכור יוצא דופן נוטל פי שנים אלא ודאי כל כמה דליכא תרי קראי לא מוקמי אלא אברור ולא אפשוט: והלכתא המזכה לעובר לא קנה. פירש ריב"ם דבירושה הבאה מאיליה יכול להיות דהלכה כר' יוסי דאמרינן בפרק אלמנה (יבמות דף סז. ושם ד"ה אוכלין) דהודו לו חכמים לרבי יוסי דמסתבר טעמיה אף על פי שלא חזרו בהם נראה דהלכתא כוותיה כיון דמסתבר טעמיה:
Bava Batra 142b - Mishnah translated into english
The reason is that we presume that the fetus died first, before its mother died, and the son does not inherit from his mother while in the grave, in order to bequeath the inheritance to his paternal brothers. The halakha is that if a son dies, and afterward his mother dies, the deceased son does not inherit from his mother and subsequently bequeath the inheritance to his paternal brothers, who are not related to the mother. But in other cases, where it is not his mother’s estate, a fetus inherits property.
The Gemara asks: Is this to say that it is certain that the fetus died first? But there was an incident where the mother died and the fetus made three spasmodic motions afterward. Apparently, a fetus can die after the mother. Mar bar Rav Ashi said: That incident was just as it is with the tail of the lizard, which jerks after being severed from the lizard, but it is just a spasmodic motion which does not indicate that it is still alive.
Mar, son of Rav Yosef, says in the name of Rava: The mishna comes to say that a one-day-old child reduces the portion of the firstborn. The firstborn is entitled to a double portion of the inheritance, and this is calculated taking into account the portion due to his dead brother. And it is in this context that specifically the portion of a one-day-old child is taken into account, but the portion of a fetus is not taken into account, even though a fetus also inherits property. What is the reason for this? The Merciful One states concerning the portion of the firstborn: “If a man has two wives, the one beloved, and the other hated, and they bore him children, both the beloved and the hated; and if the firstborn son be hers that was hated” (Deuteronomy 21:15). The term “children” excludes a fetus.
This is similar to another halakha, as Mar, son of Rav Yosef, says in the name of Rava: A son who was born after his father’s death does not reduce the firstborn’s portion. What is the reason for this? The Merciful One states in the Torah: “And they bore him children,” and this term “children” does not apply to a fetus.
The Gemara notes: In Sura they taught Mar’s statement that way, but in Pumbedita they taught it this way: Mar, son of Rav Yosef, says in the name of Rava: A firstborn who was born after his father’s death does not receive a double portion. What is the reason for this? The Merciful One states in the Torah: “But he shall acknowledge the firstborn, the son of the hated, by giving him a double portion” (Deuteronomy 21:17), and in this case the father is not there that he can acknowledge him. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with all these versions of that which Mar, son of Rav Yosef, says in the name of Rava. Accordingly, a one-day-old child reduces the portion of the firstborn, a son born after his father’s death does not reduce the firstborn’s portion, and a firstborn born after his father’s death does not receive a double portion.
§ Rabbi Yitzḥak says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to one who transfers ownership of an item to a fetus, the fetus does not acquire the item. And if you say that the statement of our mishna (140b), with regard to one who gives a gift to his unborn child, indicates that an item can be transferred to a fetus, the circumstances there are unique. Since the disposition of a person is to be inclined toward his son, the Sages validated such a transfer, but one cannot transfer an item to the unborn child of another.
Shmuel said to Rav Ḥana of Baghdad: Go out and bring me an assembly of ten men, and I will say a halakha to you in their presence, so that it will be well publicized. The halakha was: With regard to one who transfers ownership of an item to a fetus, the fetus acquires the item. The Gemara concludes: And the halakha is that with regard to one who transfers ownership of an item to a fetus, the fetus does not acquire the item.
§ The Gemara relates: There was a certain man who said to his wife, before she conceived: My property is given to the sons that I will have from you. His older son from a previous marriage came and said to him: That man, i.e., me, what will become of him, i.e., will I receive nothing? He said to his son: Go and acquire a portion like one of the sons who will be born, i.e., you will receive a share as well. The Gemara comments: Those sons who were not yet born certainly did not acquire the property, and do not receive more than their share as heirs, as they are not yet in existence.
The Gemara asks: With regard to this son, does the young man [letalya] receive an additional share of the inheritance in a case where there are other sons from the second wife, since his father gave him an additional share, or does the young man not receive an additional share of the inheritance where there are other sons? There are Rabbi Avin, and Rabbi Meyasha, and Rabbi Yirmeya, who all say: The young man does receive an additional share of the inheritance where there are other sons. And there are Rabbi Abbahu, and Rabbi Ḥanina bar Pappi, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa, who all say: The young man does not receive an additional share of the inheritance where there are other sons.
Rabbi Abbahu said to Rabbi Yirmeya: Is the halakha in accordance with our opinion, or is the halakha in accordance with your opinion? Rabbi Yirmeya said to Rabbi Abbahu: It is obvious that the halakha is in accordance with our opinion, as we are older than you, and the halakha is not in accordance with your opinion, as you are youngsters [dardekei]. Rabbi Abbahu said to Rabbi Yirmeya in reply: Does the matter depend upon age? The matter depends upon the reason behind the ruling. Rabbi Yirmeya asked him: And what is your reason? Rabbi Abbahu replied: Go to Rabbi Avin, as I explained this halakha to him,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli