Tractate Nedarim - Chapter 4 - Mishnah 7 נדרים פרק ד׳ משנה ז׳
Chapter 4 of 11 · Mishnah 7 of 8
Tractate Nedarim - Chapter 4 - Mishnah 7 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Nedarim - Chapter 4 - Mishnah 7
הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר, שָׂדֵהוּ לִקְצֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה:
Comments from Bartenura on Masechet Nedarim - Chapter 4 - Mishnah 7
ואין לו מה יאכל. אורחא דמלתא נקט, וה״ה אפילו יש לו מה יאכל:
ובא זה ונוטל מזה. אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Nedarim - Chapter 4 - Mishnah 7
ואין לו מה יאכל. כתב הר"ב אורחא דמלתא נקט וכ"כ התוספות והרא"ש ועיין מה שאכתוב בזה במ"י פ"ט דב"ק:
הולך אצל החנוני. דלאו שליח שווייה וה"ה אם אומר כל המפרנס אינו מפסיד דלא עבדיה שליח כמ"ש ברפ"ז דכתובות. והכי איתא התם בגמרא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כל הזן אינו מפסיד דלעלמא קאמר. אבל חנווני כיון דרגיל אצלו וקאזיל קאמר ליה כמאן דא"ל זיל הב ליה את דמי. קמ"ל. ועיין עוד מ"ש שם:
ובא ונוטל מזה. כתב הר"ב ואינו עובר על נדרו. שהחנונים והפועלים הם בעלי חובות והוא מה שנתן להם שכרם פרע לו חובו וזה מותר כדתנן במ"ב הרמב"ם. ולאית דמוקמי קמא שכתב הר"ב שם. הכא דרך מתנה היא ושפיר דמי שהחנווני נותן לזה פירות במתנה וחוזר ומקבל מזה מעות דרך מתנה. כ"כ תוספות פ"ט דב"ק ד' ק"ט:
היה ביתו וכו'. לא זו אף זו קתני ברישא אשמעינן דלצורך מזונות שרי וסיפא קמשמע לן דאפילו לצורך בנין ביתו התירו. ר"ן:
Tractate Nedarim - Chapter 4 - Mishnah 7 - Mishnah translated into english
If one is forbidden by vow to benefit from his neighbor, and he has nothing to eat, he [the neighbor] can go to the shopkeeper and say, “So-and-so is forbidden by vow to benefit from me, and I do not know what to do.” The shopkeeper may then provide for him, and come and receive payment from him [the neighbor]. If he had to build his house, or his fence to set up, or his field to harvest, he [the neighbor] may go to laborers, and say, “So-and-so is forbidden by vow to benefit from me, and I do not know what to do.’ They may then work for him and come and receive wages from him [the neighbor].
Talmud Bavli