Seder Kodashim · Middot

Tractate Middot - Chapter 2 - Mishnah 5 מידות פרק ב׳ משנה ה׳

Chapter 2 of 5 · Mishnah 5 of 6

Tractate Middot - Chapter 2 - Mishnah 5 : Youtube

Rav Reuven SpolterYoutube

1 video class :

To add a video to this page please click here.

Tractate Middot - Chapter 2 - Mishnah 5

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ, שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה. וְלֹא הָיוּ מְקוֹרוֹת. וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו), וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. וְאֵין קְטֻרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים, שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִים מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְׂעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים. וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת, פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן, הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה. וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְרָה, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר. לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת, אֶלָּא מֻקָּפוֹת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה:

Comments from Bartenura on Masechet Middot - Chapter 2 - Mishnah 5

אורך. מן המזרח למערב:

על רוחב. מן הצפון לדרום:

קטורות אלא שאינן מקורות. מלשון והנה עלה קיטור הארץ (בראשית י״ט:כ״ח), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה:

ומשלחים תחת הדוד. לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

מתליעין בעצים. מסירין העצים שנמצא בהן תולעת, לפי שהן פסולים למערכה:

לשכת מצורעים. ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואע״פ שטבל מבערב:

אמר ר׳ אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. מכלל דרישא כולה ר׳ אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתניתין דמדות ר׳ אליעזר בן יעקב היא:

וחלקה היתה בראשונה. פירש רמב״ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה:

כצוצטרה. כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא והאנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש:

חמש עשרה מעלות. גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים:

לא היו תרוטות. ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Middot - Chapter 2 - Mishnah 5

מאה ושלשים וחמש. פי' אמה וסמיך ליה אמדת הר הבית דריש פירקין:

וארבע לשכות היו בד' מקצעותיה. פירוש במקצעותיה שבפנים. ואע"פ שהלשוו עצמו מבואר שכך הוא. הוצרכתי לכתוב כן מפני שראיתי תמונה אחת על צורת בית שני נדפסה שנית בוינציא שנת אשמ"ח לפ"ק. ושם הושמו אלו הד' חצרות קטורות בד' המקצעות שמבחוץ לעזרה זו ואינו כך. וכן מוכח בספר יחזקאל. וכבר הארכתי בזה בספר צורת הבית סי' ע"א. ועיין בסמוך:

של מ' מ' אמה. ואיני יודע אם מרובעות היו. אבל של יחזקאל היו ארבעים אורך ושלשים רוחב. הרר"ש:

ולא היו מקורות. כדי לבשל בתוכו את זבח העם שלמים התודה ואיל נזיר. הרר"ש. וכ"כ ביחזקאל [מ"ו] אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם:

מתליעין. פי' הר"ב מסירים העצים שנמצא בהן תולעת כמו שאמרו מסקלן [במשנה ג' פ"ב דשביעית] על הרמת האבנים שהושלכו בדרך. הרמב"ם:

וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח. לא ראיתי לו סמך מן הכתוב ובמנחות פ"ט דף פ"ה בעי רבא הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה. תיקו. עוד שם אמר שמואל לא שנו אלא לח. אבל יבש גוררו וכשר:

לשכת מצורעים. כתב הר"ב ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים. אע"פ שטבל מבערב. והואיל ומבערב טבל רשאי ליכנס בע"נ. כדתנן בפ"ק דכלים שאין טבול יום נכנס לשם. אבל אותה טבילה שטעון כל הנכנס לעזרה כדתנן במשנה ג' פ"ג דיומא ההיא בעזרת ישראל כדפי' הר"ב שם. ובחנם כתב הרר"ש שלשכה זו לא נתקדשה. ואולי שבעל התמונה שהזכרתיו לעיל מפני כן העמיד כל אלו הד' חצרות מבתוץ. כדי שלא יהיה להם קדושת ע"נ. והוא מבלי צורך כלל. שאע"פ שיש להם קדושת ע"נ רשאי המצורע ליכנס שם. כיון שמערב טבל. והיה לו הערב שמש. וכ"כ התוס' בהדיא בפ"ג דיומא דף ל' בד"ה אי דלא טבול כו'. ובפ"ק דכלים תנן ע"נ מקודשת הימנו שאין טבול יום נכנס לשם. ולשכת מצורעים (הקפה) [היתה] עומדת בע"נ. והיא אחת מארבע לשכות שבארבע מקצעותיה. ע"כ:

אמר ראב"י. כתב הר"ב מכלל דרישא כולה ראב"י קאמר לה וכי האי דיוקא דייקינן בגמ' אמתני' דסוף קנים בפ"ז דזבחים כמ"ש שם משנה ד'. ומ"ש הר"ב והכי מוכח בגמ' ביומא פ"ק דף ט"ז ועמ"ש במ"ב דפ' בתרא דמכילתין:

וחלקה היתה. כתב הר"ב בשם הרמב"ם פרוצה שלא היתה מוקפת מחיצה. וצריך לומר שמעקה היה לה סביב. שהרי גבוה היתה ו' אמות מהר הבית. ולפירש"י שכתבתי במ"ב פרק בתרא דסוכה ניחא טפי. ע"ש: